חברת החשמל לישראל בע"מ נ' רונן לוטינגר

החלטה

בבקשה שלפני אני מתבקש ע"י המבקש להאריך לו את המועד להגיש בקשה לביטול פס"ד, בקשה שסומנה כ-בש"א 3861/08 (להלן: "בקשה לביטול פס"ד"), הכוונה לפס"ד שניתן ביום 6.3.05 במעמד צד אחד (להלן: "פסה"ד").

כן אני מתבקש לבטל את פסה"ד ולהתיר למבקש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום מתן החלטה בבקשה, וכן לעכב ביצוע פסה"ד לרבות הליכי הוצל"פ לגבייתו של האמור בפסה"ד בתיק הוצל"פ 17-06503-05-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

א.רקע עובדתי ודיוני

1.כבר בפתיח לדברים יש לומר כי ההליכים לגביית החוב מושא פסה"ד הוטלו וכעת עפ"י החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) א.נוס ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים עד למתן החלטה בבקשה שבכותרת.

2.התובעת פתחה בשנת 2004 בהליך בבימ"ש זה שעה שהגישה ביום 10.10.04 כתב תביעה בסדר דין מהיר ובו עתרה לחייב את הנתבע, המבקש דנן, בתשלום 93,903 ₪ (להלן: "החוב") בגין חשמל שנצטרך ברח' ברכיה 31 בתל אביב (להלן: "האתר").

באתר הצריכה ניהל הנתבע עסק של מאפיה.

התובעת הבחינה בשלהי שנת 2002 בירידה משמעותית של צריכת חשמל באתר לעומת חשבונות קודמים, ועל כן שלחה לאתר בודק מונים שביצע בדיקת מונה (להלן: "הבדיקה").

3.התובעת ביצעה הבדיקה ביום 25.11.02 ועפ"י ממצאיה המפורטים בסעיף 4(ב) לכתב התביעה המונה חובל, ועל כן הצריכה הנרשמת בו (מכוחה נערכים החשבונות ונשלחות דרישות תשלום לצרכן) מהווה אך 33% מהצריכה האמיתית בפועל.

כיוון שכך, נקטה התובעת המשיבה בשני צעדים והם:

א.החלפת המונה ממונה שחובל למונה חדש ותקין.

ב.זימון המבקש למשרדי המשיבה.

ביום 9.12.02 נערך לתובע גיליון עריכת חשבון שימוש בלתי חוקי בחשמל (להלן: "החשבון").

עם מסירת החשבון למבקש החל מו"מ בין הצדדים שהביא לכריתת הסכם בין הצדדים ביום 6.4.03, ובו נקבע גובה החוב לסך 101,796 ₪ (להלן: "ההסכם" ו/או "החוב המוסכם").

4.עפ"י ההסכם היה על המבקש לפרוע את החוב המוסכם ב-36 תשלומים חודשיים, מהם 35 תשלומים שווים בסך 2,800 ש"ח כל תשלום, ותשלום נוסף בסך 3,796 ₪.

אין חולק, כי המבקש החל במימוש ההסכם וביצועו ושילם למשיבה סך כולל של 11,200 ₪ (4 תשלומים של 2,800 ₪ כל תשלום).

נוכח הפסקת התשלומים ואי עמידה בביצוע ההסכם הגישה התובעת-המשיבה את תיק התביעה שבכותרת.

5.עפ"י אישור מסירה שבתיק נמסר כתב התביעה לאמו של המבקש איילה ביום 7.1.05 (להלן: "אישור המסירה"). לאחר שחלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה, ומשזה לא הוגש, ניתן פס"ד במעמד צד אחד ביום 6.3.05 (להלן: "פסה"ד").

6.המבקש הגיש בקשה לביטולו של פסה"ד בבש"א 3861/08 של בימ"ש. ביום 23.10.08 דחיתי את הבקשה לביטול פסה"ד תוך שאני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות בסך 2,000 ₪, וקובע כי המבקש ידע על ההליך שהתנהל נגדו.

7.הבקשה שבכותרת שהוגשה מאוחר יותר נדחתה על ידי כאשר אני קובע כי אינני יושב כערכאת ערעור על החלטותיי (החלטה מיום 28.1.09).